חוות דעת מקיפה של פוריה קורן זילבר על אכילה התקפית

מטופלת, אשה מרשימה שמחזיקה בעבודה משמעותית, אמרה באחת הפגישות: “ זה מתחיל ממחשבה על משהו טעים, מחשבה שאני מנסה להתגבר עליה, כי אני מזכירה לעצמי שאני בדיאטה, אבל הלחץ והאי שקט רק מתגברים. אני בודקת שכולם בבית כבר ישנים ומוצאת את עצמי במטבח, פותחת את המקרר ואוכלת בלי הבחנה. בהתחלה זה נעים: עוד שורת שוקולד, עוד יישור פינות של העוגה, אבל זה ממשיך ואני לא יכולה להפסיק עד שאני ממש מתפוצצת. רק אז אני מפסיקה. אחר כך מתחילים רגשות האשמה והבושה על זה שאני כזו חלשת אופי”. זו לא הייתה הפעם הראשונה בה פוריה קורן זילבר נתקלה בסיפור כזה.

כשאנחנו מדברים על אכילה התקפית – אנחנו מתכוונים לאכילה בולמוסית. משמעות המילה בולמוס- היא אכילה באופן מוגזם. עבור חלק מהאנשים- בולמוס הוא פשוט ארוע לא מזיק ואילו עבור אחרים- משמעו: אבדן שליטה לחלוטין על האכילה.

למרות שאכילה בולמוסית נפוצה מאד, הרי שמעט מאד ידוע על הבעיה. במיוחד עולה השאלה: כיצד אנחנו מבחינים בין בולמוס אמיתי לבין סתם אכילת יתר? פוריה זילבר מנסה להסביר.

מה המשמעות של בולמוס?

עבור אנשים מסוימים בולמוס הוא תופעה משנית של סיפוק מיידי, של קלות דעת, שאין להם השפעה על חייהם ואילו עבור אחרים זו בעיה אמיתית, שיש לה השפעה רחבה על אספקטים שונים בחייהם.

במחקרים, שחקרו התנסויות של אנשים, שלוקים באכילה התקפית, גילו שני מוקדים עיקריים משותפים:

1) כמות האוכל שנצרך- נחווה כמוגזם ובדרך כלל כמות המזון במהלך בולמוס היא גדולה יותר      ממה שרוב האנשים היו אוכלים תחת אותן נסיבות.

2) התחושה המרכזית בזמן הבולמוס היא של אבדן שליטה.

מהם מאפייני הבולמוס?

בתוך בולמוס נצפה במספר מאפיינים משותפים:

  • מאפיינים ריגשיים: הרגעים הראשונים של הבולמוס יכולים להיות מהנים, אולם תחושות אלה, רק לעיתים רחוקות נמשכות. במהרה הן מוחלפות בתחושות של גועל הולך וגובר ככל שהאדם צורך עוד ועוד מזון. למרות שחלק מן האנשים ירגישו תחושות של מיאוס כלפי עצמם- הם ימשיכו בבולמוס.
  • קצב האכילה: בדרך כלל בזמן בולמוס- האכילה היא מהירה. רוב האנשים ידחפו את המזון לפיהם באופן מכאני ובקושי ילעסו אותו. חלקם גם ישתו תוך כדי הבולמוס על מנת לעזור למזון להחליק בגרונם. (מי שסובלים מבולימיה- יעזרו בשתיה מרובה תוך כדי אכילה על מנת שיוכלו אחר כך להפטר מן האוכל באמצעות הקאה).
  • חוסר שקט: בזמן הבולמוס- רוב האנשים יהיו חסרי מנוח, יסתובבו הנה והנה, יחושו מיואשים, יחוו את התשוקה למזון ככוח עוצמתי, שמניע אותם לאכול בלי הבחנה. השגת המזון יחווה כאימפולס בלתי ניתן לשליטה. יש כאלה שירדו באמצע הלילה לקיוסק הקרוב על מנת לקנות מצרכים לבולמוס, אחרים יעצרו בדרך לעבודתם באיזו קונדיטוריה ויקנו כמויות של מאפים. בזמן בולמוס- נראה כמו הכל כשר על מנת לספק את הדחף הבלתי נשלט.
  • תחושה של מודעות משתנה: יש שיתארו תחושה של “טראנס” בזמן בולמוס, כאילו הם פועלים באופן אוטומטי, כמו לא הם עצמם נוכחים שם. אחרים ידווחו על צפיה בטלויזיה או האזנה למוסיקה רועשת או עיסוק בפעילות אחרת, שכל מטרתה להסיח את דעתם ממודעות למעשיהם בזמן בולמוס.
  • סודיות: בולמוס טיפוסי מתבצע בסודיות. אנשים יכולים להסתיר את התנהגות האכילה שלהם לאורך שנים רבות ממשפחתם ומחבריהם. דרך אחת להצליח בזה- היא, שבנוכחות אחרים- אכילתם היא בדרך כלל נורמטיבית, ואילו את הבולמוסים יעשו בהסתר, כשבני הבית ישנים, או כשהם מחוץ לבית. אחרים יקחו מזון לחדר השינה שלהם או לחדר האמבטיה ויאכלו שם בהחבא. הסודיות היא בשל תחושת הבושה הגדולה שמלווה את מי שסובלים מבולמוסים ומשום חששם מביקורת ומגינוי.
  • אבדן שליטה: חויית אבדן השליטה היא אחת משני המאפיינים העיקריים של אכילה בולמוסית. יש כאלה שירגישו אבדן שליטה הרבה לפני הבולמוס ואילו אחרים יחושו בה רק בזמן הבולמוס או שיחוו אותה באופן פתאומי כאשר יבינו בדיעבד שאכלו יותר מידי. באופן מעניין- אנשים שסובלים שנים רבות מאכילה כפייתית- ידווחו, שתחושת אבדן השליטה נעלמה במשך השנים, אולי כיון שהנסיון לימד אותם, שהבולמוסים שלהם הם בלתי נמנעים- כך שהפסיקו להלחם בהם. הם אפילו מתכננים מראש את הבולמוס, מה שמאפשר להם לזכות ברמה מסויימת של שליטה וכך לצמצם את השפעותיה הריגשיות השליליות עליהם.

לסיכום, אומרת פוריה קורן זילבר, הפרעת אכילה התקפית שמאופיינת בבולמוסי אכילה- הינה תופעה רחבה ביותר. יש לה מספר מאפיינים הן התנהגותיים והן ריגשיים אשר משפיעים על תחומים נרחבים בחייהם של הסובלים מהתנהגות אכילה זו. מומלץ לקבל עזרה מתאימה שתקיף הן תחומי התנהגויות האכילה והן את התחומים הנפשיים הנובעים מבעיה זו.